פסק-דין בתיק בר"ע 37683-06-12

השופטת לאה גליקסמן:

1.      לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו מיום 10.6.2012 (ס"ע 29925-08-11; השופט יצחק לובוצקי), אשר הותירה על כנה החלטה שניתנה ביום 1.9.2011 במעמד צד אחד, על פיה ניתן למשיב היתר להמציא את כתב התביעה מחוץ לתחום למערערת 1 (להלן - מוטורולה ארה"ב).

2.      בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

הרקע לבקשה :

3.      המשיב הגיש תביעה נגד המערערים לזכויות שונות בקשר לעבודתו ולסיום עבודתו, כאשר הוא טוען, בין היתר, כי מוטורולה ארה"ב הייתה מעסיקתו.

4.      המשיב הגיש בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום של כתב התביעה למוטורולה ארה"ב.

5.      בהחלטה מיום 1.9.11 קיבל בית הדין האזורי את הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום למוטורולה ארה"ב בקובעו, בין היתר, כי התקיימו במקרה הנדון תקנות 500 - 501 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), מהטעמים הבאים: "המבקש [=המשיב] טוען בתצהירו כי מוטורולה ארה"ב היא מעסיקתו בפועל שכן במהלך תקופת העסקתו שויך לצוות האמריקאי, והיה כפוף למנהלים שעבדו במוטורולה ארה"ב. עוד נטען בתצהיר כי היעדים השנתיים שהוצבו בפניו הוכתבו על ידי מוטורולה ארה"ב. במסגרת תצהירו הפנה המבקש לכתב התביעה, שם ציין כי במסגרת ההליך נדרש בירור האם מי מעובדי מוטורולה ארה"ב היה מעורב בהחלטה לסיים את העסקתו. די בתשתית לכאורית זו, כדי להקים לתובע ולו לכאורה עילת תביעה ראויה כנגד מוטורולה ארה"ב....לאור העובדות כפי שפורטו בתצהיר התובע ובכתב התביעה, יש לראות במוטורולה ארה"ב כבעל דין דרוש ונכון בתובענה. טענת התובע כי מוטורולה ארה"ב היא שהיתה בפועל מעסיקתו, הקשר בין מוטורולה ישראל למוטורולה ארה"ב, שילובו של התובע במסגרת הצוות האמריקאי ורצונו של התובע לברר במסגרת תביעתו, האם אכן מוטרולה ארה"ב היתה מעורבת בפיטוריו, הם שמצדיקים לראות במוטורולה ארה"ב כ"בעל דין נחוץ" להבטחת משפט יעיל והוגן ולצורך בירור כלל הסוגיות שבין התובע לבין מי מהנתבעות".

6.      המערערים הגישו בקשה לביטול ההחלטה מיום 1.9.11. בבקשה נטען כי עד למועד קבלת ההחלטה המשיבים לא קיבלו את כתב התביעה או את הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, ולכן נמנעה מהם אפשרות למסור עמדתם לגבי הבקשה. לגופו של עניין נטען כי מעסיקת המשיב הייתה המערערת 2 (להלן - מוטורולה ישראל), ולא מוטורולה ארה"ב, ואין לקבל את טענת המשיב שיש לראות בשתיהן כמעבידות שלו באותה תקופה. כמו כן, מוטורולה ישראל, שהיא חברה בת של מוטורולה ארה"ב, תייצג את האינטרסים של מוטורולה ארה"ב בתיק, ותקבל על עצמה כל הכרעה בהתייחס למוטורולה ארה"ב וכן בהתייחס לעובד שלה - המערער 3 (להלן - מר סומך), ואין ספק כי יש לה היכולת הכלכלית לעמוד בכך.

7.      לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה לביטול ההחלטה, קבע בית הדין האזורי בהחלטה מיום 25.10.11 כי "הדיון הקרוב דיון מקדמי בלבד שבו תידון גם, בין היתר, הבקשה הנוכחית [הבקשה לביטול ההחלטה ]".

8.      במהלך דיון קדם המשפט ביום 10.6.12, ב"כ המשיב טענה כי היא ביקשה היתר המצאה מחוץ לתחום למוטורולה ארה"ב. לאחר שמיעת טענות הצדדים באשר לשאלה האם יש להתיר המצאה מחוץ לתחום בנסיבות המקרה הנדון, קבע בית הדין בהחלטה במהלך הדיון כי "הבקשה נדחית. אין ראיה ממשית לקיום יחסי עובד ומעביד בין התובע [המשיב] לבין נתבעת 1 [מוטורולה ארה"ב], ובייחוד בהקשר לחוזה העבודה נשוא התביעה הנוכחית. הרצון של התובע 'להשאיר את נתבעת 2 [ צ"ל נתבעת 1 ] בתמונה', אינה עילה מספקת לסרבול הדיון באמצעות אישור מסירה מחוץ לגבולות הארץ". לאחר מתן החלטה זו ב"כ המשיב טענה כי למעשה בהחלטה מיום 1.9.11 בית הדין האזורי כבר הכריע בשאלה והחליט להתיר המצאה למוטורולה ארה"ב, וב"כ המשיב כבר ביצעה את ההמצאה בפועל. ב"כ המשיב טענה כי במהלך דיון זה היא רק ביקשה לחייב את מוטורולה ארה"ב להגיש כתב הגנה. המשיבים טענו כי כלל לא קיבלו בקשה להיתר המצאה. בעקבות הדברים הללו קבע בית הדין בהחלטה כי "אכן מלכתחילה יתכן ושגה בית דין זה שעה שהתיר המצאה מחוץ לתחום לנתבעת מס' 1. אולם משאיש מהצדדים לא השיג על אותה החלטה לפני ערכאת ערעור, וההמצאה כבר בוצעה בפועל, וב"כ התובע מצדה הצהירה שלא יהיה סרבול של הדיון משום שלא תטען שהיה מקום להביא עדים שאינם תושבי או אזרחי ישראל, יוגש כתב הגנה מטעם נתבעת 1 עד ליום 10.7.12" . לאחר שב"כ המשיבים טען כי הוא השיג על ההחלטה וביקש את ביטולה, קבע בית הדין האזורי בהחלטה נוספת כי "לא אתיר התנצחות נוספת בסוגיה הזאת. גם אם בית הדין שגה בכך שהתיר המצאה מחוץ לתחום בשעתו, שעה שזו בוצעה, וצירוף הנתבעת שבחו"ל לא יסרבל את הדיון, תמשיך אותה נתבעת להיות צד בהליך."

החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור בפנינו.

טענות הצדדים וההליך :

9.      בבקשת רשות הערעור טוענים המערערים כי הבקשה להיתר המצאה מעולם לא נמסרה למערערים, וכי החלטת בית הדין האזורי מיום 1.9.11 ניתנה במעמד צד אחד; שגה בית הדין האזורי שסבר שעליו ליתן החלטה בבקשה להיתר המצאה, וזאת במקום לדון בבקשה לביטול היתר המצאה שניתנה במעמד צד אחד; על בית הדין היה לדון בבקשה לביטול ההחלטה כאילו מונחת בפניו הבקשה המקורית מחדש, ושגה בית הדין בקובעו על סמך טענות המשיב בלבד כי כבר החליט בעבר בעניין זה; המערערים הגישו את הבקשה לביטול החלטה כדין ובהתאם לתקנה 502 לתקנות סדר הדין האזרחי  (להלן - התקנות), ושגה בית הדין בקובעו כי המערערים לא השיגו על החלטתו מיום 1.9.11, וכי היה עליהם לפנות לערכאת הערעור; שגה בית הדין עת הפך את החלטתו שניתנה במעמד הדיון, ובכך שהחליט שתי החלטות סותרות על אף שדעתו לא הייתה נוחה מהחלטתו; השארת מוטורולה ארה"ב כצד בתיק שומטת את הקרקע תחת כל המבנה התאגידי של חברה זרה רב לאומית; צירופה של מוטורולה ארה"ב להליך כרוך בהוצאות מרובות; הדין הישראלי לא חל על מוטורולה ארה"ב, שהיא חברה זרה; בית הדין לעבודה לא מהווה פורום נאות לבירור התביעה ככל שהדבר נוגע למוטורולה ארה"ב.

10.  עיקר טענתו של המשיב בתגובה לבקשת רשות הערעור הוא כי לא צורף יפוי כוח לבקשת רשות הערעור, לבקשה לביטול החלטה מיום 1.9.11 ולכתב ההגנה; רק מוטורולה ארה"ב רשאית להגיש את בקשת רשות הערעור וכן את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 1.9.11, אך הבקשות הוגשו ללא יפוי כוח מטעמה; כתב התביעה מעלה טענות של ניגוד עניינים בין מוטורולה ארה"ב לבין מוטורולה ישראל ומר סומך, כך שאותו עורך דין לא יכול לקבל על עצמו ייצוג של כל הגורמים; מוטורולה ארה"ב היא בעל דין דרוש; בהתאם לתקנה 482 לתקנות אפשר להמציא כתב תביעה לידי מוטורולה ישראל עבור מוטורולה ארה"ב, והמשיב הגיש בקשה להיתר המצאה רק למען הזהירות; המשיב הגיש את תביעתו למוטורולה ארה"ב עם קבלת ההחלטה מיום 1.9.11, ולכן הבקשה התייתרה והפכה אקדמית בלבד; משניתנה החלטת בית הדין מיום 1.9.11 המערערים היו צריכים להגיש בקשה לעיכוב ביצוע או להגיש ערעור על ההחלטה; על פי הפסיקה בית הדין לעבודה הוא פורום נאות לתביעה; בקשה לביטול או בקשה למתן היתר המצאה הם היינו הך, ולכן המערערים מטעים בטענתם שבית הדין לא דן בבקשה לביטול החלטה; כן העלה המשיב טענות נוספות לעניין קיום יחסי עובד מעביד בינו לבין מוטורולה ארה"ב.

11.  בתשובה לתגובת המשיב, בין היתר, צירפו המערערים יפוי כוח של  מוטורולה ארה"ב; כן טענו כי תקנה 482 ותקנה 500 לתקנות אינן חליפיות, ומשבחר המשיב לפעול לפי תקנה 500, לא תחול תקנה 482.

12.  בהחלטה מיום 27.9.12, הציע בית דין זה לצדדים כי: " לנוכח העובדה שבית הדין האזורי לא דן לגופה בבקשה לביטול ההחלטה שהגישו המבקשים, בניגוד להחלטתו מיום 25.10.2011, מוצע לצדדים כי העניין יוחזר לבית הדין האזורי, על מנת שבית הדין ידון לגופה בבקשה לביטול החלטה שהגישו המבקשים".

13.  בתגובה להחלטה זו טען המשיב כי יש לדחות את הערעור על הסף מאחר שלא הוגש יפוי כוח, וכי יפוי הכוח שהגישו המערערים לבית הדין אינו יפוי כוח חוקי. יפוי הכוח אינו נושא את חותמת החברה או חותמת אחרת, לא רשומים שמות החותמים והאם הם בעלי זכות חתימה במוטורולה ארה"ב. לפיכך, החתימה אינה כדין. כמו כן, אין ספק שהמסמך לא נחתם בפני עו"ד דן ריטר אשר חתום עליו. המשיב צירף חוות דעת נוטריון, אשר ממנה עולה לטענתו כי ליפוי הכוח שהגישו המערערים אין תוקף משפטי מחייב.

14.  המערערים חזרו על בקשתם לבטל את החלטת בית הדין האזורי. בתגובה לטענות המשיב טענו המערערים כי יפוי הכוח מטעם מוטורולה ארה"ב נחתם על ידי מר שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה ישראל, המשמש בין היתר כסגן נשיא מוטורולה ארה"ב, וכי הוא מורשה חתימה מטעם מוטורולה ארה"ב, ורשאי ליתן יפוי כוח מטעמה. את החתימה אישר עו"ד ריטר המשמש כעו"ד במוטורולה ישראל וכמזכיר החברה. כן, אין ליתן משקל למסמך שצירף המשיב מבלי שניתנה למערערים זכות להזים את טענותיו, ולחקור את כותב המסמך או לצרף חוות דעת נגדית.